החלטתם לצאת לרילוקיישן, איזו התרגשות!
- Sara Rouk
- 8 במאי 2024
- זמן קריאה 6 דקות
רילוקיישן עם משפחה, שיש בה ילדים קטנים ומתבגרים יכול להיות מאוד מרגש, הוא מביא איתו המון חוויות חדשות ואתגרים שהמשפחה תתמודד איתם בקרוב. מצד אחד, זוהי הזדמנות מרתקת לחוות תרבויות חדשות, לפתוח דלתות חדשות ולבנות חיים חדשים. מצד שני, זוהי קרקע פורייה לחששות, קשיים ואתגרים רבים שהמשפחה תעבור ויביא להתמודדויות חדשות ולא מוכרות.
על פי הרבה מאוד מחקרים בנושא, כשהרילוקיישן לא נעשה עם הכנה וליווי מתאים, יש סיכוי שהוא יסתיים לפני הזמן המתוכנן ועם קשיים של מישהו מבני הזוג וגם של הילדים.
חוסר הכנה נכון, גורם לפער שקיים בין הציפיות שלנו לבין המציאות שלאחר המעבר. במצבים כאלה נוצרים רגשות כמו תסכול, עצב, אכזבה ואז לא משנה כמה רצינו את המעבר או חיכינו לו, אנחנו לא מצליחים להיות פנויים לתהליך ומרגישים שאנחנו סובלים.
משפחתי ואני עשינו רילוקיישן לקנדה לפני 5 שנים, לאחר מספר שנים עשינו מעבר נוסף בתוך קנדה (שהיה רילוקיישן בפני עצמו). מכאן, אני מודעת היטב לקשיים והתחושות המלוות את התהליך.
כמאמנת הורים, ניסיוני האישי ועבודתי עם משפחות רבות שעושות מעברים למדינות שונות בעולם, אני רוצה להציע לכם כמה כלים ועקרונות שיעזרו לכם להתמודד עם אתגרי הרילוקיישן ולהפוך את המסע הזה למסע מרגש ומעצים עבורכם ועבור ילדיכם.
1. היחס שלכם למעבר משפיע על יחס הילדים למעבר
לפני המעבר שלנו, הרבה מאוד אנשים שאלו אותנו, לאן אתם עוברים? את מי אתם מכירים שם? איך החורף? יש לכם כבר בית? ועוד המון המון שאלות סקרניות.
איך שאנחנו ההורים מדברים על המעבר, מעביר מסר בתפיסה של הילדים את החוויה שהמשפחה הולכת לעבור. אווירה זה משהו שילדים קולטים, כך שגם אם אתם חוששים (נורמלי והגיוני בהחלט), כדאי לשים לב לשיחות שאתם מנהלים כבני זוג ולא פחות חשוב, השיחות שאתם מנהלים (וחושבים שהילדים לא שומעים), עם חברים ומשפחה בהקשר למעבר.
בסביבה שלנו, לעיתים יעלו שאלות כמו: האם אנחנו מתרגשים או אם יש לנו חששות ואנחנו נאלצים לתת תשובות ליד הילדים. הילדים סופגים את הידע שלהם מאיתנו ומקשיבים לכל מילה, כך שמה שהם שומעים אותנו מספרים, זה מה שהם יספרו כאשר ישאלו אותם.
שימו לב שהשפה בה אתם משתמשים עם ילדים- ״הולך להיות לנו כיף״, ״זו תהיה חוויה מדהימה״, זה גם מה שכדאי שתספרו לידם כאשר מישהו שואל. אם עד עכשיו לא הייתם במודעות לזה שהילדים רואים ושומעים הכל, אז עכשיו אתם מודעים.
זה לא אומר שאתם לא יכולים להרגיש חששות או אפילו פחדים ממה שיהיה, אך שווה לנסות להסתכל על המעבר באופן אופטימי, על כך שהולכות להיות חוויות ראשוניות עבור המשפחה שלכם, כמו: להכיר מקום חדש, בית חדש, אוכל שונה ומעניין, שפה חדשה ולהכיר מלא אנשים נחמדים.
2. שיתוף
אם עדיין לא סיפרתם לילדים על תוכניותיכם לעבור למדינה חדשה, חשוב להיות כנים איתם ככל האפשר, גם אם התוכניות עדיין לא סופיות. ילדים הם בעלי חושים מפותחים וקוראים שפת גוף היטב, לכן אם תסתרו מהם את המידע, הם עלולים לחוש שמשהו לא בסדר ולמלא את החסר בדמיונם, מה שיכול להוביל לחששות מיותרים.
הקפידו להיות עקביים: השתמשו באותן מילים בכל פעם שאתם מדברים עם הילדים על המעבר.
התאימו את השיח לגיל: הסבירו לילדים קטנים דברים פשוטים, בעוד שילדים גדולים יותר יכולים להבין הסברים מורכבים יותר.
שתפו את רגשותיכם: שתפו את הילדים בכך שגם אתם מרגישים רגשות מעורבים לגבי המעבר, כמו התרגשות וחשש. זה יעזור להם להרגיש פחות לבד. שגם אתם תתגעגעו למשפחה וחברים וגם אתם אולי תתביישו להכיר אנשים חדשים. בכלל, זה מאוד אנושי לחשוש ממשהו שהוא לא נודע.
הקשיבו לרגשותיהם: תנו לילדים מקום לבטא את רגשותיהם לגבי המעבר ותמכו בהם.
הדגישו את היתרונות: הדגישו את היתרונות הפוטנציאליים של המעבר, כמו הזדמנויות חדשות, חברים חדשים וסביבה חדשה ומעניינת.
היו סבלניים: ייתכן שייקח לילדים זמן לעכל את המידע ולפתח רגשות חיוביים לגבי המעבר.
בשיתוף של מה שאתם ההורים חווים, אתם נותנים דוגמא אישית ומנרמלים שיח על רגשות כמו: פחדים וחששות שגם אתם חווים. זה לא אומר שאתם לא הורים חזקים, או שאתם מראים חולשה, להיפך, אתם מראים אנושיות ומאפשרים לילדים מקום מרחב פתוח ומוגן לדבר על הרגשות שלהם וגם מראים שלא תמיד צריך להיות חזק ובשליטה.
מחקרים מראים, שכאשר הורים מרשים לעצמם לדבר בשפה של רגשות, הילדים לומדים הרבה על עצמם, משתפים ומגיעים הרבה פחות למצבי קצה.
3. חשיבה אופטימית
חשיבה אופטימית יכולה להוות כלי רב עוצמה להתמודדות עם הקשיים והאתגרים שבדרך. התמקדות בהזדמנויות - במקום להתמקד בקשיים ובאתגרים, חשוב להתמקד גם בהזדמנויות הטמונות ברילוקיישן. זוהי הזדמנות לחוות תרבות חדשה, ללמוד שפה חדשה, ליצור קשרים חדשים, להרחיב אופקים ולפתוח דלתות חדשות הן עבורכם והן עבור ילדיכם.
שימוש בדמיון - הקדישו זמן לדמיין לעצמכם תמונה חיובית של חייכם החדשים במדינה החדשה. חזרו וציירו לעצמכם תמונה של ילדיכם משתלבים בחברה, נהנים מפעילויות חדשות ומוצאים חברים חדשים.
שימוש בשפה חיובית - שימו לב לשפה שבה אתם משתמשים. במקום להשתמש במילים שליליות כמו "קשה", "מאתגר" ו"מפחיד", השתמשו במילים חיוביות כמו "מרגש", "הזדמנות", "הרפתקה" ו"צמיחה". שימוש בשפה חיובית יסייע לכם להרגיש טוב יותר ויגרום לרילוקיישן להיראות פחות מרתיע.
עזרו לילדים לפתח חשיבה אופטימית - שוחחו עם ילדיכם על הרילוקיישן והסבירו להם את ההזדמנויות הטמונות בו. עודדו אותם להתמקד בהיבטים החיוביים של המעבר, שתפו אותם בחלומות ובדמיונות שלכם והשתמשו בשפה חיובית בעת השיחה.
4. איך נתמודד עם תגובות הילדים למעבר
קשה באמת לדעת בוודאות איך ילדינו יגיבו כאשר נספר להם על מעבר למדינה חדשה.
התגובה שלהם תלויה במגוון רחב של גורמים, ביניהם גיל, בשלות, בגרות, יכולת הסתגלות וקשיים קודמים במעברים.
הורים רבים שדיברתי איתם, מדווחים על הפתעה מתגובות הילדים (לטובה ולרעה) בעת שיתוף תוכניות המעבר.
כך שלא משנה איך הילד שלכם הגיב, חשוב לתת מקום ולגיטימציה לכל רגש שהם מביעים.
אנחנו יודעים, שמה שעוזר לילד להתמודד עם רגשות לא נעימים שעולים זו הקשבה ואמפתיה, שמישהו רואה את הקושי שלו ומכיל אותו, מבלי לנסות לעזור או לעודד שזה לא נורא ויהיה בסדר. ילדים צריכים את הנוכחות שלנו והחיבוק שלנו כשקשה להם.
כמה משפטים אמפתיים שאתם יכולים להגיד כשהילדים מביעים רגשות קשים:
״אני רואה שאתה עצוב/ כועס/ מתוסכל״
״מה שאתה מרגיש זה לגיטימי מאוד, באמת חוויה לא פשוטה״
״אני מבינה שאתה אולי מבולבל כרגע, זה טבעי להרגיש ככה״
״אני איתך, תרגיש חופשי לספר לי מה מדאיג אותך״
״אני רואה את הקושי שלך, תרגיש חופשי לבכות, זה טבעי״
תקשורת אמפתית, מאפשרת לילד להרגיש שהוא לא לבד בקושי שלו, שהוא יכול לדבר על כל מה שכואב לו מבלי שהצד השני ישפוט או יבקר אותו ולחוות הקלה רגשית.
חשוב לדעת ברגעים של הצפה רגשית, החלק החושב במוח ננעל ואנחנו לא יכולים (עד שעוצמת הרגש יורדת) לחשוב בהיגיון או לשלוף פתרונות. כהורים, חשוב ברגעים כאלה להיות נוכחים שם, קשובים, מחבקים, מלטפים ומכילים את הכאב שהילד נמצא בו.
לאחר שהילד נרגע, ניתן לקיים שיחה פתוחה על המחשבות והרגשות שלו ועל פתרונות אפשריים.
5. עידוד והעצמה
כשעברנו לקנדה, הבן שלי היה בן 3 ולא ממש דיבר אנגלית למעט כמה מילים פשוטות.
זוכרת שלמדנו יחד כל יום כמה מילים חדשות שיעזרו לו לתקשר (בכל דרך שהיא) ויאפשרו לו להסביר דברים שהוא רוצה או צריך בגן. עודדנו אותו על המאמץ, התלהבנו יחד איתו על כל מילה חדשה שהשתמש בה.
ההבדל בין עידוד לשבח:
עידוד מתמקד בדרך, במעשים והמאמץ שהילדים משקיעים. למשל: ״תודה שאתה עוזר לנקות את הבית״ במקום ״אתה ילד ממש טוב״. שפה של עידוד היא חיזוק חיובי, שחשוב שילדים יקבלו אותו. זה מצביע על תשומת הלב שלנו כהורים לפרטים הקטנים ועל הפעולות שהילד עשה.
שבח מתמקד בתוצאה הסופית או בתכונה אישית, למשל ״איזה ציור יפה״ במקום ״ראיתי איך השקעת בציור, בחירה מאוד יפה של צבעים״.
עודדו את הילדים על הדברים שהם עושים, על הדרך והמאמץ שהשקיעו באופן כללי וגם סביב המעבר.
העצימו את היכולות שיש לילדים ועודדו אותם על השימוש בהם. זה יעזור לכם ולהם ברגעים הקשים. כשהילד יגיד שהוא פוחד שלא יכיר חברים חדשים, שם נזכיר לו הצלחות עבר שהיו לו כמו: ״זוכר שעברת לבי״ס חדש ותוך שבוע היו לך חברים?״ ואפשר גם לחזק ב ״אני סומכת עליך״. אי אפשר לקחת את הקושי שהילדים נמצאים בו, הם יצטרכו ללמוד דרכי התמודדות שעובדים להם ופתרונות שהם חושבים שמסוגלים ליישם, אבל לפחות יידעו שאתם ההורים סומכים עליהם ומאמינים ביכולת לצלוח את האתגרים שיבואו.
6. תחושת שליטה
אחד הצרכים הבסיסיים של האדם הוא הצורך בתחושת שליטה. הבנת צורך זה חשובה במיוחד כאשר אנו מתמודדים עם שינויים משמעותיים בחיינו, כמו מעבר למדינה חדשה.
ילדים, באופן טבעי, רגישים לשינויים וחווים תחושת חוסר שליטה עמוקה יותר כאשר עולמם המוכר מתערער. מעבר למדינה חדשה עלול להוביל לאובדן סביבה מוכרת, חברים, שגרה ורוטינה, ההחלטה שלנו ההורים לנתק אותם מהמוכר והידוע עלולה לעורר אצלם התנגדות וקושי, שהיא מובנת ולגיטימית לחלוטין, אמפתיה זוכרים?
הילד מצידו, מרגיש שהוא לא ביקש ולא היה שותף להחלטה שקשורה לחיים שלו.
איך להחזיר לילדים תחושת שליטה?
אפשרו להם לבחור: את מה שהם ירצו לקחת איתם. אם מדובר בילדים קטנים, אפשר לתת להם ארגז ושהם יכניסו את כל הצעצועים והמשחקים שהם רוצים לקחת איתם. עם ילדים גדולים יותר, זו הזדמנות טובה למיין דברים ולאפשר להם לארוז את מה שהם צריכים.
תנו חלון זמן: תאפשרו לילדים מספיק זמן מראש לאריזות והשתדלו לא ללחוץ. בזמן מיון ואריזה מתקיים גם תהליך של ״התרגלות״ למעבר. הציעו את עזרתכם אם הם רוצים והיו רגישים, בכל זאת, אתם מבקשים מהם לארוז את החיים שלהם עד כה בארגז. חשבו באופן יצירתי איך אפשר לתת להם את תחושת השליטה בתהליך. אולי להתייעץ איתם לגבי דברים שאתם כמשפחה רוצים לקחת, כך גם תחזקו גם את תחושת השייכות על הדרך.
גם עבורכם ההורים, זאת הזדמנות מעולה למיין, לתרום ולזרוק דברים שכבר אין בהם שימוש. לחפצים שאספנו לאורך החיים יש ערך רגשי, כפי שאנחנו עוברים את התהליך בעצמינו, כדאי להיות רגישים לגביו גם עם הילדים.
כשעברנו בפעם הראשונה מישראל, החלטנו שניקח איתנו רק בגדים וחפצים יקרי ערך, יצא כך שכל החיים שלנו נארזו ל 8 ארגזים ו- 6 מזוודות והיו המון דברים שתרמנו וזרקנו.
למרות שההחלטה על המעבר הייתה מאוד חזקה וברורה, השלב של האריזות לא היה פשוט רגשית. תאפשרו לעצמכם להיות שם, זה הכי טבעי ונורמלי להרגיש שמח ועצוב בו זמנית.
לסיכום:
רילוקיישן למדינה חדשה הוא תהליך מרגש ורב הזדמנויות, אך גם כזה שעשוי להביא איתו קשיים ואתגרים לא מוכרים עבור המשפחה ובמיוחד עבור הילדים.
התמודדות מוצלחת עם מעבר כזה דורשת הכנה נכונה, תמיכה רגשית וכלים יעילים להתמודדות עם קשיים לאורך התהליך.
המאמר עסק והתמקד בהכנות חשובות לקראת המעבר, כחלק בלתי נפרד מהתהליך כולו.
מקווה שהכלים יעזרו לכם לצלוח את ההכנות בצורה טובה ויעילה לקראת המעבר המרגש.
מאחלת לכם המון הצלחה ונחיתה רכה במקום החדש.
מזמינה אתכם ליצור קשר במידה ואתם מרגישים צורך בייעוץ, חיזוק והכוונה.
Bình luận