החשיבות של תקשורת אמפתית

מקרה מהקליניקה:

השבוע נפגשתי עם אמא ששיתפה על קושי שהיא נמצאת בו מול הבנים שלה. הילדים הרבה פעמים כועסים על משהו מסוים והיא מצידה, מגיבה בכעס על הכעס שלהם (כאילו היה קשור אליה), זה כמובן מתפתח לריב ואף אחד לא מקשיב לשני. שוחחנו על מה מפעיל אותה כשהילד שלה כועס, היא הודתה בכנות שהמחשבות שעוברות לה בראש הם: ״איזו זכות יש לו לכעוס״, ״על מה הוא כועס בכלל״, ״מה עשיתי לו עכשיו שעצבן אותו״. שיתפה שהיא בדרך כלל לא בודקת עם הילד על מה הוא כועס לפני שהיא מגיבה, אלא מופעלת ומתקשרת בצורה אימפולסיבית ביחס לרגשות שלה עצמה.

---

למה חשוב שנגייס אמפתיה בתקשורת:

נתחיל ממה זאת אמפתיה- היכולת להבין ולשתף רגשות של אדם אחר. במילים פשוטות יותר, אמפתיה היא היכולת "לשים את עצמנו בנעליו" של אדם אחר ולראות את העולם מנקודת מבטו.

זה מאפשר לנו לחוות את רגשותיו בצורה עמוקה ולהגיב בצורה תומכת ומסייעת ללא שיפוטיות. היכולת להביע אמפתיה היא אחד מהמרכיבים החשובים באינטליגנציה רגשית והיא חוויה סובייקטיבית שכוללת:

הבנה קוגניטיבית: הבנת המחשבות והרגשות של האדם האחר.

הזדהות רגשית: חוויה של רגשות דומים לאלה של האדם האחר.

תגובה הולמת: תגובה התומכת באדם האחר ומסייעת לו להתמודד עם רגשותיו.

אמפתיה אינה זהה לסימפטיה או הזדהות.

סימפטיה היא תחושת חמלה וצער עבור מישהו, בעוד הזדהות היא היכולת להרגיש את רגשותיו של אדם אחר כאילו היו רגשותינו שלנו.

---

למה קורה לנו שאנחנו לא מצליחים לגייס אמפתיה:

כאשר מישהו מגיע אלינו עם בעיה או חש רגש שלילי, המצב האוטומטי שלנו היא לחלץ אותו מהמצב בו הוא נמצא, מדוע? כמה סיבות, הראשונה היא כי אנחנו לעיתים רוצים לעזור וחושבים שלנו יש את הפתרון עבורו, הסיבה השניה היא שקשה לנו (באופן לא מודע לעיתים) להתמודד עם רגשות לא נעימים של מישהו אחר ולכן לא נרצה לשהות שם יותר מדי זמן.

---

חשיבות ההבחנה בין אמפתיה להזדהות בפן של תקשורת:

הבחנה בין אמפתיה להזדהות היא חשובה מאוד בפן של תקשורת, מכיוון שלשתי החוויות יש השפעות שונות על האופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים.

אמפתיה מאפשרת לנו להבין ולשתף את רגשותיו של אדם אחר בצורה בריאה.

כאשר אנו מקשיבים לאדם אחר באמפתיה, אנו מראים לו שאנו מבינים את רגשותיו ושהם חשובים לנו. זה מעודד אותו לשתף יותר ולפתח אמון בנו.

הזדהות, לעומת זאת, יכולה לפעמים להפריע לתקשורת יעילה.

כאשר אנו מזדהים עם אדם אחר, אנו עלולים לחוות את רגשותיו בצורה כה עמוקה עד שאנו שוכחים את הצרכים והרגשות שלנו.

זה יכול להוביל לכך שאנו:

לא מקשיבים בצורה קשובה: אנו עלולים להיות כל כך שקועים ברגשות שלנו עד שאנו לא שמים לב למה שהאדם האחר אומר.

נותנים עצות לא רצויות: אנו עלולים להרגיש צורך "לתקן" את המצב עבור האדם האחר, גם אם הוא לא מבקש את עזרתנו.

משתלטים על השיחה: אנו עלולים לדבר על עצמנו ועל החוויות שלנו, במקום לאפשר לאדם האחר לשתף את רגשותיו.

חשוב לציין שגם אמפתיה וגם הזדהות הן מיומנויות חשובות שיכולות לתרום לתקשורת בריאה.

עם זאת, חשוב להשתמש בהן בצורה מאוזנת.

כאשר אנו מקשיבים לאדם אחר, עלינו לשאוף להבין את רגשותיו תוך שמירה על מודעות עצמית וגבולות ברורים.

---

להלן מספר כלים להבחנה בין אמפתיה להזדהות בתקשורת:

שימו לב לרגשות שלכם: כאשר אתם מקשיבים לאדם אחר, שימו לב לרגשות שעולים בכם. האם אתם מרגישים עצובים, כועסים, או מודאגים? האם אתם מרגישים כאילו אתם חווים את רגשותיו של האדם האחר כאילו היו רגשותיכם?

הקשיבו בצורה קשובה: תנו לאדם האחר את מלוא תשומת הלב שלכם. הימנעו מהסחות דעת, והתמקדו במה שהוא אומר.

שאלו שאלות פתוחות: שאלות פתוחות מעודדות את האדם האחר לשתף יותר. לדוגמה, במקום לשאול "אתה בסדר?", שאלו "מה אתה מרגיש עכשיו?".

השתמשו באישורים: אישורים מראים לאדם האחר שאתם מקשיבים ומבינים אותו. לדוגמה, תוכלו לומר "אני מבין שהרגשת עצוב" או "אני שומע שאתה מרגיש מודאג".

הציבו גבולות: חשוב לשמור על גבולות ברורים ביניכם לבין האדם האחר. אל תרגישו מחויבים לקחת על עצמכם את רגשותיו, ואל תשתפו יותר מדי מידע אישי.

---

דוגמא לשיח בתקשורת אמפתית:

שיחה עם ילד שמתקשה בבית הספר:

ילד: "אני לא אוהב ללכת לבית הספר. המורה שלי לא אוהב/ת אותי והילדים צוחקים עליי."

אתם:

הקשבה פעילה: "וואו, נשמע קשה. ספר לי עוד על מה שקורה בבית הספר."

שאילת שאלות פתוחות: "מה הכי קשה לך בבית הספר?" "מי הילדים שצוחקים עליך?"

שיקוף רגשות: "נראה שאתה מרגיש עצוב ובודד." "אני מבין שזה כנראה לא קל בשבילך."

הצעת תמיכה: "מה אני יכול/ה לעשות כדי לעזור לך?" "האם תרצה לדבר על זה עם אבא/אמא/יועצת בית הספר?"

הבעת אמון: "אני מאמין בך וביכולות שלך. אני יודע/ת שאתה יכול/ה להצליח."

שיח עם חבר שמרגיש עצוב:

חבר: "אני כל כך עצוב. לא התקבלתי לעבודה שרציתי."

אתם:

הקשבה פעילה: "אני מצטער לשמוע את זה. ספר לי עוד על מה שקרה."

שאילת שאלות פתוחות: "מה הרגשת כשהחזירו לך תשובה?" "מה הכי קשה לך עכשיו?"

שיקוף רגשות: "נראה שאתה ממש מאוכזב ." "אני מבין שזה כנראה היה קשה מאוד בשבילך."

הצעת תמיכה: "מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך?" "האם תרצה לדבר על זה יותר?"

שימוש ב"אני" במקום "אתה": "אני מרגיש עצוב לשמוע שאתה עצוב." "אני כאן בשבילך אם תרצה לדבר."

---

לסיכום:

חשוב לציין שתקשורת אמפתית היא לא תמיד קלה.

ייתכן שיהיו רגעים שבהם יהיה קשה לנו להקשיב בצורה יעילה או להבין את נקודת המבט של האדם האחר. השתמשו בכלים על מנת לתרגל, היו עירניים לרגשות שעולים בכם ותראו איך יחסים וקשרים עם אחרים משתפרים משמעותית בחייכם.

מוזמנים לצפות בסרטון מקסים של ברנה בראון על ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה

קדימה, לכו להתאמן

אם אתם נתקלים בקשיים ודילמות כהורים, מה שנורמלי ומובן לחלוטין!

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר לשיחת ייעוץ חינם.

שרית אני רוצה לקבוע שיחה